השחר עולה בפתחו של יום יפה.
סימנים
של אהבה עם הבוקר שבא.
הגוף
מדבר, האור מסנוור.
השעון
מתעורר, הולך וחוזר.
צולל אל
תוך לחישה מתוקה.
רגעים
לפני הבוקר שבא.
לזמן
יש עולם משלו, היכן שאין מילים ואין דמויות.
רק
צללים בצילם של קולות.
רק
צללים בצילם של קולות.
פתיתי
מחשבות.
השעון
שוב דוחק. ובלחש גוער.
השעה
מאוחרת. צריך למהר.
ואני
מסתובב בסמטאות חיי,
לרגעים
קטנים, לפני הבוקר שבא. ( X 2 )
לזמן
יש עולם משלו, היכן שאין מילים ואין דמויות.
רק
צללים בצילם של קולות.
רק
צללים בצילם של קולות.
פתיתי
מחשבות.
לזמן
יש עולם משלו, היכן שאין מילים ואין דמויות.
רק צלילים
וקולות.
צלליות
בצילם של קולות.
פתיתי
מחשבות.
No comments:
Post a Comment