צליל נשימה

דף נוסף נתלש ביומן, 

נישא ברוח מעבר לים, 

נושא בקמטיו עולם ישן, 

עולם נסתר מכל אדם. 

 

והוא נוגע ביריעת החוף, 

מתענג מרחש הגלים והנוף, 

יוצא בריקוד סוחף ואוהב, 

משליך מעליו כל צער וכאב. 

 

והמילים כמעט ואינן, 

הזמן היכה בהן ללא רחם, 

רק כתמי דיו ועופרת נותרו, 

ימי תהילה שהיו וחלפו. 

 

דף נוסף נתלש ביומן, 

מוצא את דרכו אל עולם ישן, 

התחלה חדשה עם כל מה שבא, 

משנה את פניו בכל צליל נשימה. 

 

והוא נוגע בנפש תמימה,  

נוטע בה פניני חיוך ואהבה, 

משליך מעליה כל צער וכאב, 

יוצא בריקוד סוחף ואוהב. 

 

והמילים כמעט ואינן, 

הזמן היכה בהן ללא רחם, 

רק כתמי דיו ועופרת נותרו, 

ימי תהילה שהיו וחלפו. 

אל תאמר

רוקם תוכניות לעתיד,

חלומות שהיו לי מאז ומתמיד,

ימים של חיוך ומציאות בדמותי,

עם זו שעוגנת במעמקי ליבי.

דלת נפתחת, סימן שאלה,

מה שם אמצא, נפשי תוהה,

לב שבור או אהבה גדולה,

והזמן מנצח, חולף בסערה.

קול אחד מנקר בראשי,

קול אחר מפלח את ליבי,

אל תאמר שהדרך אבדה,

אל תאמר שהרגש נכבה.

אל תאמר שהדרך קשה,

האש שבך היא התשובה.

הגעגוע שורט את התמונה,

זו שנותרה עזובה במגירה,

עדות אילמת לחיוך שאבד,

חיוך שמאז מעלה אבק.

דלת נפתחת, צעדים זהירים,

מה שם אמצא, בין הצללים,

לב פצוע או אהבה ישנה,

והזמן מנצח, חולף בסערה.

קול אחד מטריד את ראשי,

קול אחר מפלח את ליבי,

אל תאמר שהדרך אבדה,

אל תאמר שהרגש נכבה,

אל תאמר שהדרך קשה,

האש שבך היא התשובה.