חיים חדשים

בין ארבע פינות,

שומע קולות,

קולות של תקווה שהנה זה בא.

ימים ארוכים, לילות בודדים,

באים לקיצם, סימנים על הקיר.

הכל מתערבב

שמחה עם כאב,

היום מתקדם, הלב מדמם.

מחייך ונרגש, רזה וחלש,

רזה וחלש.

ריח של חופש באוויר,

צעד אל חיים חדשים,

חיים חדשים, חיים חדשים.

בין ארבע פינות,

שברי זיכרונות,

מילים ראשונות מבעד דמעות,

עוזב את הבית מלא ציפייה,

דורך במקום, אוחז בתקווה.

כל יום שעובר,

הכל שוב חוזר,

מקומות נשכחים בחדר שומם,

ירח חיוור מסתכל ושואל,

האם זה אתה, הבן האובד.

ריח של חופש באוויר,

צעד אל חיים חדשים,

חיים חדשים, חיים חדשים,

חיים חדשים, חיים חדשים.

בין ארבע פינות,

שומע קולות,

קולות של תקווה שהנה זה בא.

הולך וחוזר

השחר עולה בפתחו של יום יפה.

סימנים של אהבה עם הבוקר שבא.

 

הגוף מדבר, האור מסנוור.

השעון מתעורר, הולך וחוזר.

צולל אל תוך לחישה מתוקה.

רגעים לפני הבוקר שבא.

 

לזמן יש עולם משלו, היכן שאין מילים ואין דמויות.

רק צללים בצילם של קולות.

רק צללים בצילם של קולות.

פתיתי מחשבות.

 

השעון שוב דוחק. ובלחש גוער.

השעה מאוחרת. צריך למהר.

ואני מסתובב בסמטאות חיי,

לרגעים קטנים, לפני הבוקר שבא. ( X 2 )

 

לזמן יש עולם משלו, היכן שאין מילים ואין דמויות.

רק צללים בצילם של קולות.

רק צללים בצילם של קולות.

פתיתי מחשבות.

 

לזמן יש עולם משלו, היכן שאין מילים ואין דמויות.

רק צלילים וקולות.

צלליות בצילם של קולות.

פתיתי מחשבות.

הולך באמצע הדרך

הולך באמצע הדרך,

חוזר הביתה אלייך.

העצבות שאורבת בנשמתי

חולפת לה כשאת בליבי. 

תחושה של חיים בי עולה.

חיים חדשים, חיים אחרים.

מבטא את שלא העזתי לשאול,

מוציא החוצה, אומר בקול.

זהו שיר.. של אוהבים,

מהדהד למרחקים, 
עוד מהיום שהתאהבתי בך.
יום שאותו לעולם לא אשכח.. 

לא, לא אשכח..

הולך באמצע הדרך,

חוזר הביתה אלייך.

כשאת מרחוק מצפה לבואי,

כשאת מרחוק קוראת בשמי.

וכל שנותר לומר לך תודה,

על  רגעים של רוגע ורגש.

בשעת כאב או מעט אכזבה,

רגעים של עצב וגם שמחה

זהו שיר של אוהבים,

מהדהד למרחקים, 
עוד מהיום שהתאהבתי בך.
יום שאותו לעולם לא אשכח.. 

לא, לא אשכח..

שניות של שקט

חצוי בין האורות שבוהקים הם בטיילת,

דמותך שמפארת את רגע השקיעה.

שיערך שמתבדר בבריזה הנושבת,

והלב שנקרע בכל מילה.

האם את מרגישה את הזעקה שמתגברת,

האם את גם שומעת את קולות המלחמה,

הרגש משוטט, מחפש הוא את הדרך,

לצד געגוע שאינו נגמר.

אני נסחף, ברוח עף,

שניות של שקט בעולם שעצר מלכת.

אני מפליג במי התקווה.

חלום שתמיד שם נמצא.

תמיד שם נמצא. תמיד שם נמצא.

 

חצוי בין האורות שבוהקים הם בטיילת,

הנוף שמרתק ומסתיר את הדמעה.

זכרונך אינו מרפה בכל אבן דרך,

והלב שנקרע בכל מילה.

האם את מרגישה את הבעירה שמתעצמת,

האם את גם שומעת את אותו קול שדומם,

חושש ולא יוצא, חי הוא בפחד,

צל אפל וקודר.

אני נסחף, ברוח עף,

שניות של שקט בעולם שעצר מלכת.

אני מפליג במי התקווה,

חלום שתמיד שם נמצא.

תמיד שם נמצא. תמיד שם נמצא.

תני לי את ליבך

אני קורא את מבטך המתחמק,

מבט שאין בו ספק,

עומד נסער ונחנק,

אבוד בין כותלי המשחק.

אני איתך בתוך הכאב,

אוהב אותך, כל כך אוהב,

העולם כולו בכף ידי,

כשאת, כשאת נמצאת פה לצידי.

תני לי את אוצרות לבך, אני אהיה שלך.

את כל חלקי חיי אני אתן רק לך.

תני לי את אוצרות לבך, אני אהיה שלך, רק שלך,

איתך ורק איתך, תני לי את ליבך.

אני רוצה לאחוז בידך,

את גופי להצמיד אל גופך,

לנשום איתך את הרגע,

לדעת שזה לא רק לרגע.

הלילה יירד עוד מעט

ואני כאן נמצא שוב לבד,

העולם כולו בכף ידי,

כשאת, כשאת נמצאת פה לידי.

תני לי את אוצרות לבך, אני אהיה שלך . . .

פקחי את עינייך הפקוחות, ותני לזה לקרות,

מה הטעם בשיריי, אם אינך נמצאת... בזרועותיי,

אם אינך נמצאת... בזרועותיי.

תני לי את אוצרות לבך, אני אהיה שלך.

את כל חלקי חיי אני אתן רק לך.

תני לי את אוצרות לבך, אני אהיה שלך, רק שלך,

איתך ורק איתך, תני לי את ליבך.