מול המסך, מחפש אותך.
מחשבות אבודות, סימנים ושמות,
נקודה ירוקה, את לרגע עולה.
נקודה ירוקה, נקודה של תקווה.
שולח חיוך, מצפה לתגובה.
עוד רגע עובר ואת לא עונה,
פותח חלון, על סף שיגעון.
פותח חלון, חלון של דמיון.
את אומרת לי בלחישה - תבין, זה לא אתה,
אסוף את עצמך - רגע של דממה.
את אומרת לי בשתיקה - עזוב, זה לא אתה,
המשך בדרכך - רגע של פרידה.
ניסיון אחרון של מסע שכנועים.
מבקש להבין מה קורה שם בפנים.
האם את צופה בי ובסתר בוכה
.
האם את צופה בי, לעולם לא אדע.
חוזר למסך, כותב ומוחק,
את מה שבלב, את מה שכואב.
איך פתאום התרחקת, את הדלת סגרת.
איך פתאום התרחקת, ואותי כך עזבת.
את אומרת לי בלחישה - תבין, זה לא אתה,
אסוף את עצמך - רגע של דממה.
את אומרת לי בשתיקה - עזוב, זה לא אתה,
המשך בדרכך - רגע של פרידה.
