עולם

איך שהזמן עובר,

משנה את פניו של העולם.

לעיתים מרפא ולפעמים

מותיר צלקת נוראה.

המירוץ לעולם אינו נפסק,

והזמן אינו מותיר פתח לחרטה.

צמא לאור שהיה ונגנז,

הנאות קטנות שלא חווית די.

יש שיגידו שזו עוד בועה,

יש שיגידו שיש עוד תקווה.

עולמך נמצא שם באופק.

רק להושיט את היד ולאחוז.. חזק חזק.

איך שהזמן עובר כל כך מהר,

בעודך טרוד בכל חוץ מאשר בך.

הלב יוצא בקריאה אחרונה,

פתח את החלון לעולם שכולו שלך.

הזמן אינו משקר, פניו הם חייך,

היכן היית עד עכשיו ומה עשית.

מעגל סבוך שאין לו מוצא,

והאש שבוערת ואינה מרפה.

יש שיגידו שזו עוד בועה,

יש שיגידו שיש עוד תקווה.

עולמך נמצא שם באופק.

רק להושיט את היד ולאחוז.. חזק חזק.

היא והוא

היא יושבת לה לבד,

נושאת את המצפון שבלב,

וזה כואב, זה כל כך כואב.

הוא חושק בה די מזמן,

רוחו שבורה אל מול דמותה,

קול דממה, נשימה כבדה.

שיר אהבה מתנגן עולה מליבו,

קום ועשה מעשה, אמור לה שלום.

שיר אהבה מתגלגל עולה מליבו,

קום ועשה מעשה, אמור לה שלום.

היא מסתובבת סביב עצמה,

כרוח סופה, היא אינה מרפה,

בלי אף מילה, בלי אף מילה.

הוא בליבו מבקש את ידה,

אם רק תקשיב, היא לבטח תדע,

קול דממה, נשימה כבדה.

שיר אהבה מתנגן עולה מליבה,  -   לכי לקראתו, אמרי לו שלום.

שיר אהבה מתגלגל עולה מליבה,  -   לכי לקראתו, אמרי לו שלום.

יד ביד שניהם הולכים,

ברית עולמים, זו לזו הם נודרים,
רחש גלים, את השקט שוברים.

שיר אהבה מתנגן עולה מליבו,  -   קום ועשה מעשה, אמור לה שלום.

שיר אהבה מתגלגל עולה מליבה,  -   לכי לקראתו, אמרי לו שלום.

היא יושבת לה לבד,

הוא חושק בה די מזמן,

ברית עולמים, זה לזו הם נודרים.