עד קצה העולם

 

רוצה לומר לך מילות אהבה,

מילים לוהטות מכל אש שנוצרה,

מילים יקרות מכל יהלום שלוטש,

מילים שנועדו רק לך, רק לך.

את כל כך חסרה בעודי בספינה,

שוקע, טובע, במצולות השיגרה.

מנסה לשחזר איך זה קרה, 

אולי עוד אצליח לבטל את הגזירה.

ואולי הזמן, יעשה את השינוי,

המשבר יעבור, ואכיר במציאות,

ואולי את תביני, שעוד לא  מאוחר,

עוד אפשר להשיב, את מה שנגמר.

ליבי לוחש ערגה וכיסופים,

לשעות הקטנות כשהיינו ערים, 

זה בזרועות זו מכורבלים,

לאור נרות וזר של ורדים.

מסביבי נזרקות עצות לעזוב

אבל הלב לא יכול ממך להרפות.

גם אם אלך עד קצה העולם,

עדיין תהיי איתי, עד עולם, עד עולם.

כל שרציתי קיים בדמותך.

כל שביקשתי נמצא בידך.

        כל שחלמתי גלום בליבך.        

          

ואולי הזמן, יעשה את השינוי,

המשבר יעבור, ואכיר במציאות,

ואולי את תביני, שעוד לא  מאוחר,

עוד אפשר להשיב, את מה שנגמר.

מחול החיים

מבזק חדשות מפלח את האוויר,

פיגוע דמים ברחובות העיר.

קורבן נוסף לשבט האחים,

והמילים, מילים, אין בהם לנחם את המתים.

ואיך אנשים שמתפללים,

קוראים לאובדנם של אחרים.

במחול סכינים הם בדרך שוכחים,

שלמילים, מילים, יש כוח, כוח להשחית.

ואין מי שיעצור את הטירוף,

בליבו של האיש שקורא להרוג.

ואין מי שימנע את מחול החיים,

בליבו הפועם של ההמון.

דעות חשוכות מלוות את עולמם,

דרך בלי תועלת, ואין מי שיזעק,

בגידופים וצעקות הם יורים צרורות,

והמילים, מילים, אין בהם לנחם את המתים.

ומסכנים האנשים שרק רוצים לחיות

ואין להם עניין בכל אותן נבואות.

של אותם משיחים, מחוללי מהומות,

ולמילים, מילים, יש כוח, כוח להשחית.

ואין מי שיעצור את הטירוף 

בליבו של האיש שקורא להרוג.

ואין מי שימנע את מחול החיים

בליבו הפועם של ההמון.

אלוהים שבשמיים היכן אתה?

ילדיך נטבחים ואתה שרוי בתענית של שתיקה.  

אלוהים שבשמיים היכן אתה?

הכנס בינה וחמלה, בליבו של כל אדם ונשמה.