מזל טוב, מברוק, תנהג בזהירות.
יפה שעברת את הטסט במהירות.
ואני בתוכי כלוא בתיאוריה, שחוזרת
כמו מנטרה: זה טוב, זה נחוץ.
נכנס מהוסס, כאדם בלי כיוון,
כבר אין חזרה אל הנקודה שהייתה.
להרפות, להניע את עצמך בהילוך,
אל יעד של חופש לצידה של אימה.
אומרים לי כולם, רק אל תעזוב,
אתה לא תצטער, עם הזמן זה יבוא.
מחפש את הדרייב שיבער בי ברגע
שאסע עם הרוח שלצידי בחלון.
לעיתים זה קורה ויוצא לו הקול,
שמטיף בפניי אתה מסוגל, אתה יכול.
אל תחכה, עלה על הנתיב, בטרם
מאמציך יישחקו אל בור תחתית.
נכון, זה סוער, כמו לצאת אל הג'ונגל.
ועדיין גם שם יש מקום של מרפסת.
ערוכה אל היום שבו אביט אל עצמי,
גומע מרחקים, ללא מורא, על הכביש.
