שעת לילה מאוחרת

שעת לילה מאוחרת,

העיניים כמעט נעצמות,

כל מילה היא מים מהסלע,

אני כותב לך. . .  וחושש לטעות.

שעת לילה מאוחרת,

עיניי עדיין ערות,

כל מילה היא שטח אש

והדף נותר עירום וריק.

והלב נכסף לגעת בחלום,

לחתוך את השקט שזועק,

נחבט בנחשוליו של הבכי,

היכן שהרגש נחשף ומתפרק.

שעת לילה מאוחרת,

והמילים אינן מגיעות,

רק קולות שעולים בלחש,

געגועים וזכרונות.

שעת לילה מאוחרת,

אפיסת כוחות,

אני כותב לך  מילים,

חושש לטעות.

והלב נכסף לגעת בחלום,

לחתוך את השקט שזועק,

נחבט בנחשוליו של הבכי,

היכן שהרגש נחשף ומתפרק.