עד ש..

השנים עוברות כל כך מהר,

המחשבות מוצאות מקום אחר,

ועדיין בכל פעם ששנינו נפגשים,

שוב פורצים הרגשות והיצרים.

רוצה לצאת אלייך בקריאה נואשת,

וכל שיוצא זו שתיקה רועמת.

לצד תלאות שחישלו את רוחי,

ורצונות שעיצבו את דמותי.

כבר לא יודע מה לחשוב,

איך להמשיך את החלום,

עד שהרוח תנשוף ותייבש את הדמעות,

עד שהגל יעלה וישטוף את מה שלא.

השנים ניכרות בכל תנועה,

שתי וערב של קמטי דאגה,

כאשר ליבי מאבד מצבעיו,

סוער ומאוכזב הוא לשווא.

מסתיר את הדמעה, כואב בלי מילה,

ואת מתרחקת, בליבי מותירה צלקת.

לצד תלאות שיחשלו את רוחי,

ורצונות שיעצבו את דמותי.

כבר לא יודע מה לחשוב,

איך להמשיך את החלום,

עד שהרוח תנשוף ותייבש את הדמעות,

עד שהגל יעלה וישטוף את מה שלא.