ערב חג

 

ערב חג ואת לא כאן.

השירים שבחוץ מכים בחוזקה.

לא מצליח לנשום, מי מחזיק לך את היד.

מחפש נחמה בריחוק שנוצר.

 

מתפשר ורוצה באותה המידה.

מרכיב את עצמי בפעם המאה.

בין תשוקה מתפרצת ואימת המוסר.

בין הפחד ללכת וליפול שוב שיכר.

 

ואני הקטן שהאמין בגדולות,

עם רצון עז ללכת ואז לגלות,

שהייתה לי עוד דרך שצריך לנסות,

שהכל פה דינמי ואין הבטחות.

 

אני שומע, את אומרת, לא היה בינינו דבר,

מבט חטוף בך, ושוב מתפרק, נשרף בצד.

מרגיש בלי אויר, נמצא על הסף,

איך אפשר להתכחש ולהתחיל מחדש.

 

אבל ליבך יישאר בי חרוט לעד,

תמיד אהיה שם להושיט לך יד,

גם אם זה מנוגד לכל היגיון,

עדיין ממשיך לרקום חלומות.

 

ואני הקטן שהאמין בגדולות,

עם רצון עז ללכת ואז לגלות,

שהייתה לי עוד דרך שצריך לנסות,

שהכל פה דינמי ואין הבטחות.