האדם שאני, אומר זה לא אמיתי,
האדם שאני, מביט כלא מאמין,
לא מאמין בדברי ההבל שעולים,
בשעה של יגון ובכי תמרורים.
האדם שאני, מביט במראה,
אומר בסתר ליבו, זו רק מתיחה.
מישהו שם בטוח מושך בחוטים,
נוטל מעולמו פסיפס של חיים.
הגרון חנוק והדמעות שוטפות,
גיבור נוסף שעזב וייזכר לדורות,
איך שימחת וריגשת לבבות,
היית מורה דרך בין שני עולמות.
האדם שאני, אומר זה לא ייתכן,
זה רק חלום רע שעוד רגע יסתיים.
ושוב יעלה אותו חיוך מפייס ושובב,
כאילו הוא מעולם לא עזב.
האדם שאני, אוסף את השברים,
עמוד התווך שמתנפץ לרסיסים,
החלל שנפער בנופי ילדותו,
והריק העצום שנותר בליבו.
הגרון חנוק והדמעות שוטפות,
גיבור נוסף שעזב וייזכר לדורות,
איך שימחת וריגשת לבבות,
היית מורה דרך בין שני עולמות.
על מה נכתב / על מי נכתב השיר ? שיר יפה אגב
השבמחקהיי. סורי על הדיליי. מכל הלב. ותודה תודה על המחמאה. השיר נכתב לזכרו של יהודה ברקן ז"ל.
מחק