יום רביעי, 7 באוקטובר 2020

כמה אפשר..

 

מביט בייאוש בתמונות שאינן נפסקות,   -   תמונות מכעיסות, תמונות מבזות,   

שנאת חינם אינה עוד אזהרה באופק,   -   היא כבר נמצאת כאן, נטמעת בדופק,


המחוקקים אינם עומדים במילתם,   -   מס שפתיים הוא משלח ידם.

זכויות מופרות בכל שדה מרעה,   -   ואין משיח או דיין לעצור את המעשה.


בכירים נוספים מצפצפים על ההנחיות,   -   התקהלות נוספת מסכנת נפשות.

פיקוח נפש הוא לאוזניים חירשות,   -   והמחלקות מתמלאות ומתמלאות.


כמה אפשר לראות את הקץ,

ועדיין להתעלם ולא להתייחס.

כמה אפשר לראות את הרוע,

ועדיין לשתוק, ואת הכאב לבלוע.


וזה נמשך ביתר שאת וחוצפה,   -   בשם הגדלות, הדת והאמונה.

התמונה שבגרף אינה משקרת,   -   ועדיין לעיני חכמים היא נסתרת.


דעתם נאחזת במשנתם,   -   אף אם זו תביא לאובדן עולמם.

עיוורים לאלה שאיבדו את דרכם,   -   עיוורים לשבר שמעמיק בעם.


וזה כל כך מעייף ומתיש,   -   וזה כל כך מקומם ומכעיס.

הפילוג שוב מרים את ראשו,   -   והאיבה שוטפת את הרחובות.


כמה אפשר לראות את הקץ,

ועדיין להתעלם ולא להתייחס.

כמה אפשר לראות את הרוע,

ועדיין לשתוק, ואת הכאב לבלוע.


רוצה להאמין שעוד יהיה הפיאנד,   -   שהעם יתאחד והמגיפה תיכחד.

אהבת חינם תהיה לא עוד סיסמא,   -   תהא זו מציאות שתניס כל צרה.




אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

רוח חדשה

דלת מסתובבת מנפצת את העדנה, זו שעצמה את עיניה בימים של שיגרה. רוח חדשה מתפרצת, רוצה להגשים את דברי חלומה, שהמתינו שנים.   נכנסת בס...