אגלי המים נושקים
לעלים,
נסדקים בין עננים
אפורים.
נקישות נשמעות על
גגות הרעפים,
והמחשבות מנקרות בין
הסדקים,
מעוררים לבטים
ויצרים נסתרים.
הרוח מרעידה את המים השקטים,
השתקפות נשברת לרסיסים,
מעגלים, מעגלים, נפתחים,
כמו גלים, כמו גלים,
והמים שקטים, והמים שותקים.
דמויות חולפות
במעגלים,
דמותו של אדם בא
בימים,
דמותו של עולל רך
בשנים,
דמותן של ציפורים
נודדות,
או סתם מישהו שמציץ
לראות.
צמרות העצים נעות בפראות,
מאיימות להתרסק כאחוזי דיבוק,
גשר מטלטל, בין שפל לגאות,
משמיע קולות של פיהוק,
משמיע קולות של שיהוק.
דמויות חולפות
במעגלים,
דמותו של אדם בא
בימים,
דמותו של עולל רך
בשנים,
דמותן של ציפורים
נודדות,
או סתם מישהו שמציץ
לראות.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה