אזעקה שוב פוצעת את הבל השקט,
מערערת דברים חבויים שבנפש.
הוא חושב מה יהיה כשישקע האבק,
וישוב אל ביתו שחפץ בו עכשיו.
האם לחינם יהיה הדבר
לשמו הוא נשלח, לשמו הוא נלחם.
ואולי באמת באמת זה יקרה.
לא עוד סבבים ולא עוד כאב.
עומד על המשמר עם נשק דרוך.
כל שמץ של רעש נשמע שם בחוץ.
על חזהו נושא תליון של ירושלים.
ובליבו נושא את משפחתו שם בבית.
המערכה מתרחבת, לא רואים את הסוף.
מתגעגע לבית, מוצף זכרונות.
נזהר לא לדמוע, ולשמור את האתוס
של גברים לא בוכים, ושבט אחים.
אזעקה שוב פוצעת את השקר שבשקט,
מערערת בו דברים חבויים שבנפש.
הוא חושב מה יהיה כשישקע האבק,
וישוב אל ביתו שחפץ בו עכשיו.
עומד על המשמר עם נשק דרוך.
כל שמץ של רעש נשמע שם בחוץ.
על חזהו נושא תליון של ירושלים.
ובליבו נושא את אהובתו שם בבית.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה