Saturday, October 20, 2018

מתרחקת ונעלמת


מתרחקת ונעלמת בחשיכה,
הוא שולח מבט לכיוונה,
מבט מבולבל ושואל מדוע,
אותי השארת עם לב פצוע.

האיזון הופר והחשש מחלחל,
באותו מסלול חיים שמתפתל,
כל צעד נראה קשה מקודמיו,
גל גואה נוסף שמטה את הכף.

תלוי על חודו של זיכרון,
על צלילו של קול מהעבר,
על תמונה שנחרטה בחול,
כאשר אחז בידה,
והצהיר על אהבתו.

תולה בה מבט עם מעט תקווה,
בעודה נעלמת באופל הסמטה,
האור שבעיניו, העוגן שבנפשו,
חלפו עם הרוח שהולמת בגבו.

והוא פוסע אל מקום לא מוכר,
חוזר אל היכן שהיה בו בעבר,
חושב על מעשיה ברגע זה עכשיו,
האם נותר בה עוד געגוע אליו.

תלוי על חודו של זיכרון,
על צלילו של קול מהעבר,
על תמונה שנחרטה בחול,
כאשר אחז בידה,
והצהיר על אהבתו.

No comments:

Post a Comment

ערב חג

  ערב חג ואת לא כאן. השירים שבחוץ מכים בחוזקה. לא מצליח לנשום, מי מחזיק לך את היד. מחפש נחמה בריחוק שנוצר.   מתפשר ורוצה באותה המי...