חשוף למכשולים,
למבטים של אנשים,
לדברים פשוטים,
חיוך של שוטים.
הגוף עייף וחסר חיים,
מאבד את עוז הנעורים,
צמא לימים חולפים,
רגעים מתוקים.
הצפוי מראש הוא כלא,
שינוי הוא אם הצמיחה,
יודע למה אני מסוגל,
ועדיין שואל לאן.
בלי יכולת בחירה,
מחפש חומר לבעירה,
דוחף עצמי מעבר לשיא,
הולך מעבר לתסריט.
חשוף למכשולים,
למבטים של אנשים,
חיפושיי נמשכים,
לאור הדמדומים.
הצפוי מראש הוא כלא,
שינוי הוא אם הצמיחה,
יודע למה אני מסוגל,
ועדיין שואל לאן.
No comments:
Post a Comment