אני הולך
ברחוב,
מסתובב שעות,
לא מרגיש,
לא מתייחס
לאיש.
אני מדבר
מהר,
לא עוצר,
בולע מילים,
מתעקש על
מקומי.
צהרי היום,
החול רך וחם,
מבואות
השמיים,
מחבוא במקום
נסתר.
אני משוטט
בשדה פתוח,
בין סלעים,
חשוף לרוח,
מאט את
צעדיי,
בין מבואות
חיי.
שם חיי בידי
הגורל,
מבקש דבר
אחד,
להישאר כאן
לעד.
צהרי היום,
החול רך וחם,
מבואות
השמיים,
מחבוא במקום
נסתר.
No comments:
Post a Comment