אני יושב על הבר,
מאוחר וקר,
צולל למצולות האתגר,
מסביבי אין דבר.
אני לוגם מהטיפה המרה,
נר מארח לי לחברה,
קורא בין השורות,
אין עוד מקום לטעות.
שתוי ומעורפל,
עולה על הגל,
שתוי ומעורפל,
מבקש טיפת מזל.
אני מאלתר מילים עדינות,
מאחה הברות פשוטות,
חיבוק ללא מגע,
שיחה ללא שפה.
אני חושב כמו כולם,
על יום המחר,
מה נותר ומה נשאר,
סדר מאוחר.
שתוי ומעורפל,
עולה על הגל,
שתוי ומעורפל,
מבקש טיפת מזל.
No comments:
Post a Comment