כוכבים של שלכת

יושב על הספסל שליד השלט,

מרים מבט למעלה אל המרפסת,

מקווה לראות אותך שם עומדת,

עוקבת אחרי כוכבים של שלכת.

עובר בגעגוע על טלאים של שיחות,

עדות אילמת למה שהיה יכול להיות,

רגעים קטנים של אושר וטעם של עוד,

בכי נסתר לצד פנים חתומות.

איני מסוגל לחשוב אחרת,

אש אהבתי אלייך בוערת.

בלעדייך עולמי שומם וקודר,

בלעדייך עולמי עצוב וחסר.

עובר בגעגוע על רגעים קטנים,

תחבושת שחבשתי לך בעודי בהרהורים,

נשיקה שהרעידה אצלי את המיתרים,

שתיקה שבישרה לי ימים קשים.

החיוך והיופי ברגע שנכנסת,

האור והחום ברגע שנגעת,

מודה על היום שאת בו הגעת,

על אף ולמרות הכאב שנשאר.

איני מסוגל לחשוב אחרת,

אש אהבתי אלייך בוערת.

בלעדייך עולמי שומם וקודר,

בלעדייך עולמי עצוב וחסר.