כישורי חיים

השנה נפתחת, והמצב כמעט ולא השתנה,

מילה שנמכרת במחיר של פרוטה,

צמצום הפערים בתוך הכיתה,

כמה שהחינוך חשוב למען הדור הבא.

ואז קורה דבר חמור, דבר אסור,

זמן לעצור לרגע את השיעור,

להקדיש מספר דקות לצורך איזכור,

וחזרה לשיעור כאילו לא קרה כלום.

אולי יגידו שאני מגזים,

בשעה שהאלימות גובה חיים,

והשפה היא שפתם של בכירי העבריינים,

מה הטעם בכלל בכישורי חיים.

מניד את ראשי הנה והנה,

למראה אותה שגרה מרגיזה,

כשהסבלנות נדחקת ומאבדת את מקומה,

בין לשון לבין שפה, ובל נשכח את התורה.

והמנגינה נמשכת, חדשות לבקרים,

פה ושם שיחות בזק או תכנים נלווים,

שמשתרכים הרחק מאוזני הילדים,

בין ההפסקות לבין השיעורים.

אולי יגידו שאני מגזים,

בשעה שהאלימות גובה חיים,

והשפה היא שפתם של בכירי העבריינים,

מה הטעם בכלל בכישורי חיים.

מה הטעם בכלל בכישורי חיים.