דמות בערפל

המחשבה הופכת לדמעה,

זולגת ומרווה את נפשה,

את הרגש הנסער שמסרב לוותר,

כמו סנה בוער ממשיך להילחם.

דמות בערפל מביטה בי ממרחק,

דמות אלמונית, עם חיוך דק,

אני הצל שלך, הוא אומר בלחש,

אני זה אתה, הוא אומר ברעד.

עיניו מניחות את שנסתר מעיניי,

פניו אומרות את שנאלם משפתיי,

אל דאגה, כי הדרך עוד ארוכה,

אל דאגה, אהיה תמיד איתך,

אל דאגה, הייה אתה.

המחשבה הופכת לדמעה,

שנושקת לסנה שעודנו נאכל,

מפיחות בו חיים שלא חווה מעולם,

תקווה ורצון לכבוש את העולם.

דמות בערפל מתרחקת,

מותירה בידי אבן דרך ללכת,

לצד הרגש שמסרב לוותר,

וסנה בוער שממשיך להילחם.

עיניו מניחות את שנסתר מעיניי,

פניו אומרות את שנאלם משפתיי,

אל דאגה, כי הדרך עוד ארוכה,

אל דאגה, אהיה תמיד איתך,

אל דאגה, הייה אתה.