כיצד אשכח, כיצד אסלח,
כיצד אדבר בנועם ובקול רך,
אני כולי נסער, רוצה
להתפרץ,
מי קבע שהזמן מרפא את הכאב.
לא מבין מה מתרחש בראשך,
מה את חושבת לעצמך,
שום רגש, שום חרטה,
כאילו שום דבר לא קרה.
כיצד אשכח, כיצד אסלח,
הפצע אינו הגליד,
הכאב אינו נאחה,
הזיכרון אינו פסק,
הדמעה אינה יבשה.
עדיין כל כך טרי,
הבזקים שאינם נפסקים,
הבטחות ללא כוונה,
לילות בלי שינה.
עדיין מחפש את עצמי,
ואת לפתע חוזרת,
שום רגש, שום חרטה,
כאילו שום דבר לא קרה.
כיצד אשכח, כיצד אסלח,
הפצע אינו הגליד,
הכאב אינו נאחה,
הזיכרון אינו פסק,
הדמעה אינה יבשה.
No comments:
Post a Comment