פרח נייר לצד כוס ריקה,
נר כבוי לצד מאפרה,
העיניים משוטטות,
אולי היא תבוא
הבטן מתהפכת,
זה לא עוזב.
רוצה להסתלק,
למקום שקט.
להיות
חירש ולא לשמוע,
להיות
עיוור ולא לראות,
לקולות
שבפנים,
לחבלי החיים.
מעליי יושב הקוף,
פחד מדומה,
לעולם לא נעלם,
תמיד נמצא שם.
מקדים בצעד,
נותן תירוצים,
בכל פעם עוקץ
ובדרך צוחק.
להיות
חירש ולא לשמוע,
להיות
עיוור ולא לראות,
לקולות
שבפנים,
לחבלי החיים.
No comments:
Post a Comment