האדמה מחפשת את התקווה,
ניצנים של שמחה ואהבה,
מתבוננת בכאבה על האומה,
עוד דמעה נשכחה ונעלמה.
אשליות, אשליות, מתמוססות,
בין שברי אכזבות ודאגות.
פה ושם נמצא עוד חיוך מפציע,
יהיה עוד טוב הוא אומר, בקול מרגיע.
אל נאמר מחר, זה עכשיו או לעולם לא,
הבטחות, הבטחות כחול הים.
אל נאמר אחר כך, או לעולם לא,
חלומות שנואשו וכבר אינם.
זה הזמן לצאת אל הרחובות,
כדי לחיות ולא רק כדי לשרוד,
זה הזמן לקום ולחולל שינוי,
לחייך, להאמין שיש עוד סיכוי.
האדמה מייחלת למעט שלווה,
ניצנים של שמחה ואהבה.
עלה של זית ולא עוד מלחמה,
עוד דמעה שנשכחה ונמצאה.
אל נאמר מחר, זה עכשיו או לעולם לא,
הבטחות, הבטחות כחול הים.
אל נאמר אחר כך, או לעולם לא,
חלומות שנואשו וכבר אינם.
No comments:
Post a Comment