וזה רודף

הולך בין הטיפות, נזהר שלא לטעות,

מהמורות מעליהם עליי לצעוד,

תוך מעידות ואין ספור נפילות,

ובכי חרישי שאין בו דמעות.

חווה מחדש את כל מה שנטמן,

במציאות שהזמן בה יקר,

את שנות ילדותי וימי נעוריי,

חמקו הם לפתע מבן חושיי

יום נוסף הולך לו ונגמר,

והחלון הולך לו ונסגר,

וזה רודף ולפעמים משיג,

וזה רודף ולפעמים גם מציק.

הולך בין הטיפות ורגליי נרפות,

ימים כלילות, שאלות מטלטלות,

מה הכי כדאי ומה יהיה נכון,

ומה המחיר, למען החלום.

האם זה באמת מה שאני רוצה,

או סתם תקופה שאני על הקצה?

להשלים עם המצב, וזה מה שיש?

להאמין בחלום שאוחז בי כאש?

יום נוסף הולך לו ונגמר,

והחלון הולך לו ונסגר,

וזה רודף ולפעמים משיג,

וזה רודף ולפעמים גם מציק.