יושבת קפואה, שותקת וסגורה.
האם זה אני, או סתם עוד יום רע.
קרוע מבפנים, מחפש את המילים,
תחושה איומה של חוסר אונים.
דמעה חמה מוצאת את דרכה,
פנינה יקרה שאין לה שנייה.
דברי איתי, אמרי לי מילה,
והכאב יעזוב, יחלוף במהירה.
למענך אאסוף אל ליבי
את השברים המכבידים על ליבך.
אצא בלי פחד למסע ואטמין אותם
הרחק הרחק ממך.
חובק אל ליבי את ידך הקרה,
הלב מפרפר, אחוז דאגה.
אנא ממך, אמרי לי מילה,
ואת שותקת, עדיין סגורה.
קרוע מבפנים, לא ידעתי אחרת,
חייב להביט בך שוב מחייכת,
גם אם איאלץ להניח לך ללכת,
ולצפות בך מרחוק שוב מאושרת.
למענך אאסוף אל ליבי
את השברים המכבידים על ליבך.
אצא בלי פחד למסע ואטמין אותם
הרחק הרחק ממך.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה