תריסים מוגפים,
קירות עירומים,
חפצים מאובקים,
גן עדן של שוטים.
כלוא בגטו של פחדים,
עבד נצחי לדרך חיים,
עיניי דומעות באבק חלומות,
מערכות גופי קורסות.
סופגים ואינם עונים בשאלות,
דוממים ואינם מעלים טענות,
שותפים בסתר לספקות ותהיות,
ולכל אותם שקרים וסודות.
סבוך במציאות מדומה,
"נופל וקם" אינו
עוד סיסמא,
התפר נפתח בפתחו של יום,
נתלה בצוק שבפי התהום.
התיבה נפרצה ואין מעצור
תמונות מהעבר רואים אור,
פנים וקולות שזכורים לטוב,
ריחות שלמדתי לאהוב.
סופגים ואינם עונים בשאלות,
דוממים ואינם מעלים טענות,
שותפים בסתר לספקות ותהיות,
ולכל אותם שקרים וסודות.
No comments:
Post a Comment