החברים יושבים,
צוחקים ונהנים,
מתעדכנים בשינויים,
היכן כולם עומדים.
ואני כולי מהורהר,
שוקע במחוזות העבר,
במצולות השתייה,
בתהומות המחשבה.
אמרתי לך מזמן,
תשוקה זה דבר מסוכן,
ואת כאילו לא מבינה,
חושבת שזו הלצה.
במה אני שונה,
גם אני אמרתי מילים יפות,
לטשתי בך עיניים,
כרעתי לך ברכיים.
וכאילו דבר לא השתנה.
תחושה אשמה מפתיעה,
תחושה שלא נועדתי להבין,
שוב נותרתי ריק.
אמרתי לך מזמן,
תשוקה זה דבר מסוכן,
ואת כאילו לא מבינה,
חושבת שזו הלצה.
No comments:
Post a Comment