זיכרון שוקע בתהום השכחה,
מעמעם במעט את אורות הבמה,
מתעתע ברגש כמעשה בדיה,
נחבא עד ההתפרצות הבאה.
הרגע שבו הכל חוזר ומתפרץ,
הרגש עולה על גדותיו ומתנפץ,
והזמן כאילו מעולם לא עבר,
מעולם לא עבר.
לא משנה מה את אומרת,
לא משנה מה את חושבת,
הזמן לעיתים לא עושה את שלו,
הזמן לא תמיד מרפא את הכל.
פוגש בך באמצע היום בשכונה,
רוצה לומר לך כמה את טועה,
כמה את לי חסרה,
הזמן הוא רק מעשה בדיה.
לא משנה מה את אומרת,
לא משנה מה את חושבת,
הזמן לעיתים לא עושה את שלו,
הזמן לא תמיד מרפא את הכל.
No comments:
Post a Comment