עולם
מסוכן, עולם משוגע,
באופק
רואים את האסון הבא
צרור
נשמע, צרור נקטע,
קולות
הצחוק והשמחה.
למען
חופש הבחירה, טוען איש הדמים,
למען
הזכות השווה, לקטוע בחטף נעורים,
חשיבה
מעוותת, מופקרת וזולה,
חשיבה
חשוכה מכל רגש ודמעה.
שתי עיניים ובכל זאת עיוור,
עיוור לסדקים שנבקעים בלב,
שתי אוזניים ובכל זאת חירש,
חירש לקולות הבכי והכאב.
לקחי
העבר מעלים חול ואבק,
והציבור
חסר אונים, פשוט נחנק,
שבוי
בקרניה של קידמה חולה,
שבוי
בידיו של איש המריבה.
צרור
נשמע, ההדפסה הושלמה,
מסע
צלב בעולם ללא השגחה,
מסע
הרג נוסף בפרברי השכונה,
והשם
שותק ואינו אומר מילה.
והשם
שותק, אינו אומר מילה.
שתי עיניים ובכל זאת עיוור,
עיוור לסדקים שנבקעים בלב,
שתי אוזניים ובכל זאת חירש,
חירש לקולות הבכי והכאב.
No comments:
Post a Comment