מטיילים
לאור הירח
מאבדים
את תחושת הזמן
הרוח
סותרת בפנינו,
בטוחים
שדבר לא ישבור את רוחנו.
נסחפים
עם הגלים,
מסוחררים
וחסרי אונים,
גל
נוסף מגיע,
במצולות
אותנו מטביע,
השקט
קורא מכל פינה,
לא
מבין מה קרה,
מדקה
לדקה מאבד אחיזה,
אהבה
שמעולם לא הייתה.
סחרור
של אי ידיעה,
עינייך
דומעות במפתיע,
לחש
אכזרי נשמע באוזניי,
מילים
ריקות מתוכן בעיניי,
פעימה
נלקחת מחיי בכאב,
רוצה
בך כידיד ולא כאוהב.
השקט
קורא מכל פינה,
לא
מבין מה קרה,
מדקה
לדקה מאבד אחיזה,
אהבה
שמעולם לא הייתה.
No comments:
Post a Comment