קול קורא אליי בצמא,
שלח ידך אל האמונה,
וזו תביא לך ברכה,
מענה לכל שאלה.
אבל הזמן אינו מתחשב,
בעודי יושב וחושב,
איך לא לשוב ולהתאכזב,
איך לא להתייסר (שוב)בכאב.
ואתה מחפש אותה,
בין החפצים הדוממים.
שפתאום מקבלים חיים,
ואתה אוחז בה לרגע,
דרך חלומות שעולים.
עזוב אותך מחלומות.
קוראת לי האמונה,
קרא את הכתוביות
שלא תיקלע לצרה.
אבל התמונה אינה עוזבת,
כמו ריצת מרתון היא נמשכת,
במציאות קרה ומאיימת,
במציאות קרה ונושכת.
ואתה מחפש אותה,
בין החפצים הדוממים.
שפתאום מקבלים חיים,
ואתה אוחז בה לרגע,
דרך חלומות שעולים.
No comments:
Post a Comment