מגבת לחה,
וספסל למנוחה,
שואל איך המרגש,
זבת חלב ודבש.
הזיעה מצננת את הפנים,
ניגרת נטיפים נטיפים,
השמיים בוערים,
אלוהים אדירים.
ישראל מתייבשת,
ואין לנו ארץ אחרת.
ישראל מתייבשת,
ואין לנו ארץ אחרת.
תזרים המזומנים אובד
בסדקים הנפערים בדרכים,
מתפורר בלהט היום לרגבים,
קרקע פורייה לקבר אחים.
המפלס ממשיך בצניחה חופשית
הופך יוצרות בפני הקרקעית
ארץ האבות יחידה במינה,
צחיחה ובוכה על כל טיפה.
ישראל מתייבשת,
ואין לנו ארץ אחרת.
ישראל מתייבשת,
ואין לנו ארץ אחרת.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה