חי בצל של עצמי,
עם האחר שבתוכי,
בין אלה שלא מבינים,
יודעים לא יודעים
את הכאב שבלב,
רואים לא רואים
את המבט האוהב
ההיגיון נעלם,
השיגעון מרעיל את הדם,
משאלת הלב קרובה אליי,
ואם זאת רחוקה מידיי.
צמרמורת בגבי,
לא שלם עם עצמי,
הפחד מציף,
גובר על האמונה,
הבלבול שולט,
אני נדרש להחלטה.
ההיגיון נעלם,
השיגעון מרעיל את הדם,
משאלת הלב קרובה אליי,
ואם זאת רחוקה מידיי.
הצער מגרש את השמחה,
והשקר מניס את השלווה.
המחשבה מטלטלת,
סורקת את השממה,
למען האור,
שביטלתי בעבר.
No comments:
Post a Comment