אתה רוקם תוכניות,
שם, בין כל המטלות,
לכבוש את העולם,
ושהכל יהיה מושלם.
ואתה לא יודע מה נכון,
בין פתגמים לסיסמאות.
כל המרבה הרי זה משובח
וכל המוסיף גורע מכך.
וגם אם נרצה, זו רק אגדה,
שחוזרת על עצמה, מתחנה לתחנה.
ועדיין.. איפה אתה בתוך כל הדברים,
מאבד את עצמך עם השנים.
והמגירות נפתחות ונסגרות,
והאנרגיות לאיטן מתכלות,
ואתה יושב וכותב בעקבות הרגע,
במשיכת עופרת או בנקישת אצבע.
וגם אם נרצה, זו רק אגדה,
שחוזרת על עצמה, מתחנה לתחנה.
ועדיין.. איפה אתה בתוך כל הדברים,
מאבד את עצמך עם השנים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה