ספסל קר

פרפורי נשימה,

אל האופק מביטה,

בסתר בוכה,

בלילה של צינה.

לבד בתחנה,

ממתין לשעה,

הרכבת מגיעה,

ואת שם מחכה.

הזמן רץ,

המסך יורד,

הזמן עובר,

והרגש בוער.

בדד בלילה,

על ספסל קר,

מחפש אותך,

ואת שם מחכה.

הזמן רץ,

המסך יורד,

הזמן עובר,

והרגש בוער.