דרך חיים

אני הולך ברחוב בחשיכה,

ראש מושפל ועיניים ברצפה,

מציץ אל העצים בשלכת,

משילים את הישן,

קצת עצוב לראות את בדידותם.

נחוש מתמיד,

יודע שמעידות הן חלק מהמסלול,

אוסף את עצמי

וממשיך את המסלול.

אני חולף בדרכים,

לצד עשבים שוטים,

לאורך פיתולי הנהר,

עד לקצה הארץ,

תלוי למרגלות ההר.

נחוש מתמיד,

יודע שמעידות הן חלק מהמסלול,

אוסף את עצמי

וממשיך את המסלול.

מנער חלומות חשובים,

אבל לא מקודשים,

כישלונות שהפכתי

לכותרות של החיים,

שנשכחו עם השנים.