Saturday, October 20, 2018

מסתיר בתוך תיבה


יש אחד שדרכו שלו, הוא הולך איתה כל חייו,
פה ושם הוא עוצר בצד, ועוצם קמעה את עיניו.
הוא רואה את מבטה, היא נמצאת שם בסוף המסע.
האם את לו מחכה, האם את לו מצפה.

והוא ממשיך, מגשש את דרכו באפילה,
ימים ולילות בלי מנוחה.
והוא ממשיך, את רגשותיו מסתיר בתוך תיבה,
ימים ולילות של דאגה.
והרוח את דרכו מלווה, היא לוחשת בקול את שמה.

יש אחד שמשאו שלו, הוא סוחב אותו כל חייו,
כמו נהר שגועש מעט, ומיד שוכך את גליו.
הוא רואה את מבטה, היא נמצאת שם בסוף המסע,
האם את לו מחכה, האם את לו מצפה.

והוא ממשיך, מגשש את דרכו באפילה,
ימים ולילות בלי מנוחה.
והוא ממשיך, את רגשותיו מסתיר בתוך תיבה,
ימים ולילות של דאגה.
והרוח את דרכו מלווה, היא לוחשת בקול את שמה.

יש אחד שנושא בליבו, את כל אשר עבר בחייו,
דף נוסף ביומנו נסגר, והרגש עודנו עוד חם.
הוא עוצם את עיניו, מבקש להיות שוב איתה,
האם את לו מחכה, האם את לו מצפה.

והוא ממשיך, מגשש את דרכו באפילה,
את רגשותיו מסתיר בתוך תיבה,
והרוח את דרכו מלווה,
היא לוחשת בקול את שמה.







No comments:

Post a Comment

ערב חג

  ערב חג ואת לא כאן. השירים שבחוץ מכים בחוזקה. לא מצליח לנשום, מי מחזיק לך את היד. מחפש נחמה בריחוק שנוצר.   מתפשר ורוצה באותה המי...