שאלת הדמיון לובשת פנים
אחרות,
רצונות שונים אבל עדיין
משותפים,
הרצון במים ובמזון, בהגנה
ובחברה,
בחופש התנועה, בלי כאב או
כפייה.
דרך העדשה נראית דמות חלשה,
מוות אלים ואיטי בלי אף
ברירה / חמלה,
דמות מטושטשת וחלשה,
נרדפת כל חייה בחסות / בצל
ההכחשה.
כאב הוא כאב,
סבל הוא סבל.
לא משנה מי הכואב,
לא משנה מי הסובל,
הזכות היא אותה זכות,
הזכות להתקיים.
נלכדה ברשת החיים והזמן,
שבויה לתפארתה של האדמה,
מקווה שהמזל יבקר אצלה,
יציל אותה מאימת הסכנה.
כאב הוא כאב,
וסבל הוא סבל.
לא משנה מי הכואב,
לא משנה מי הסובל,
הזכות היא אותה זכות,
הזכות להתקיים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה