אדמה חרוכה

כוחותיי נצורים למען מטרה,

מילותיי נתונים לשם אזהרה,

קול עמום שעומד להתפוצץ,

היום שדין האדם ייחרץ.

שולח את ידיו מעבר למותר,

מזהם ומקמט את החיים כפיסת נייר,

מותיר בהם חרכים עמוקים וקמטים מכוערים,

כך גם עולמו מתקמט ומאבד את חינו לעולמים.

פוקח את עיניי,

מעבר להרים הנישאים,

התופת מפרה את שלוות רוחי,

מאיימת להשמיד כל רגש בקרבי.

דבר לא נותר מלבד אדמה חרוכה,

וקבר ללא שם, זיכרון נקבר באדמה.

ובין הצללים נשמע קול בכי מרוסק ומקוטע,

בימים בהם משפחה נאבקת על קיומה.

אמונה בשם שמיים וקריאה לנקמה,

פוגעים באדמה, מובילים את האומה,

היכן שאין מוצא,לבד לבד,

אין איש כאן בסביבה.

פוקח את עיניי,

מעבר להרים הנישאים,

התופת מפרה את שלוות רוחי,

מאיימת להשמיד כל רגש בקרבי