Saturday, December 2, 2023

חלמתי חלום

 חלמתי חלום על טיול בצוהרי היום,

בתוך כרכרה בין ארמונות של בזלת.

חלמתי חלום על נדנדת לולאות,

וילדים שמבקשים מציאות קצת אחרת.

 

חלמתי חלום שהותיר בי דמעות,

זיכרון שנשכח ועכשיו מסתער,

מתוך אגם שנשקף בדרכי שהולכת 

בין אנשים שהיו ועכשיו הם חוזרים.

 

חלמתי חלום על אהבה שאינה.

מה יש בה, שהיא אינה מניחה.

מה משקלה ומהו צבעה, ולאן

היא נמלטת ברגע של חולשה.

 

חלמתי חלום על גלים ששוטפים

את הזיעה הקרה בלילות בודדים.

ורק העיניים משתקפות שם במים.

אולי זה אתה, אולי זה אני.

 

חלמתי חלום, שהזכיר לי אותך,

איך השמיים השחירו, ופתאום הוארו.

כוכב שנופל ומותיר אחריו מסר,

אולי זה אתה, כותב לי מכתב.

 

חלמתי חלום על אהבה שאינה.

מה יש בה, שהיא אינה מניחה.

מה משקלה ומהו צבעה, ולאן

היא נמלטת ברגע של חולשה.



Saturday, June 24, 2023

עכשיו אני כאן

בונה לי מדרגות היכן שארצה.

חיה את ההווה מעבר לקצה.

לא מסתכלת, מניחה מאחור.

מה שיהיה, לעולם לא יחזור.

 

ציפור נפשי מראה לי את הדרך.

תחושת הניכור עדיין מצלקת.

נחושה בדעתי להגשים, בלי

מגננות והגיגי מחשבה מציקים.

 

לבדי בעולם, מחפשת כיוון.

לבדי בעולם, מחפשת שינוי.

בונה לי מדרגות אל עתיד ורוד.

שלום עם עצמי, שיהיה לי טוב.

 

עכשיו אני כאן, רואה את האור.

המקום בו סבלתי, רחוק רחוק.

הילדה שבצד כבר אינה בודדה.

כמו לביאה נאבקת על מקומה.

 

אני רואה את היום שבו אצפה

ממרום המדרגות, היכן שארצה.

העולם יידע את כוחה של ילדה,

היוצרות התהפכו, עכשיו אני כאן.

 

לבדי בעולם, מחפשת כיוון.

לבדי בעולם, מחפשת שינוי.

בונה לי מדרגות אל עתיד ורוד.

שלום עם עצמי, שיהיה לי טוב.


בדרך לים

 השמיים פרושים, הרחוב כבר נרדם,

מלבד איש שיושב וכותב עוד מכתב.

השריר מכווץ, רעיונות כבר אינם.

המפעל כבר נסגר, בדרך לים.

 

קמטים וזיפים מעטרים את פניו,

נראה מעורפל, כמו חזר משדה קרב.

מעליו מחליקים צורות עננים.

לצידו יש בקבוק שנסחף בגלים.

 

אנשים ניגשים, שואלים לשלומו.

מציעים לו כוס מים ומקום בו לישון.

אבל הוא מסרב, בחיוך מבויש,

טוב לי היכן שאני כאן נמצא.

 

מרוקן את כיסיו, לא מוצא שם דבר.

מחפש בפחים, מאחורי הספסל.

תפוח אכול וגבינה יבשה.

שלל מפואר, לבטנו הריקה.

 

שעת בוקר מוקדמת, חולף בריצה,

על פניו של אדם שיושב על ספסל,

לצידו יש בקבוק ובתוכו יש מכתב.

הוא מביט לשמיים ותוהה מה עכשיו.

 

אנשים ניגשים, שואלים לשלומו.

מציעים לו כוס מים ומקום בו לישון.

אבל הוא מסרב, בחיוך מבויש,

טוב לי היכן שאני כאן נמצא.



יום עובר

יום עובר ואת כאן, עדיין איתי.

נשמעת ונחבאת לכלים לסירוגין.

נוצת כנף נשמטת אל שביל כורכר.

שביל אל מקום של סחף ופורקן.

 

מבקש ישועה מאותם רעשים.

להתמסר אל החספוס שבמגע.

אהבה ישנה שמתבשמת עם השנים, (עם השנים).

 

השמש בקרוב יורדת אל משכנה,

רוצה לשעוט אל מה שטוב.

לאחוז בו בידיי ולברוח הרחק מכאן,

מכל מה שסובב סביבי, והטירוף

מוצא מקום להימלט מן התהום.

 

לילה בא, הוא שם על, המדף,

מבקש שוב לצאת, לחוש את המרחב.

אהבה ישנה ממלאת את  

הריק שעוטף, תחושה של לבד.

 

נוצת כנף, לוחשת לי, אני כאן איתך,

ויש מקום אתה מרגיש, ת'האש שבליבך.

אהבה ישנה שמתבשמת עם השנים, (עם השנים).

 

השמש בקרוב יורדת אל משכנה,

רוצה לשעוט אל מה שטוב.

לאחוז בו בידיי ולברוח הרחק מכאן,

מכל מה שסובב סביבי, והטירוף

מוצא מקום להימלט מן התהום.








Friday, April 21, 2023

קצת ועוד קצת

 שנים הם מתקוטטים.

שנים, זה עם זו נשארים.

זוג מוזר שהגורל איחד,

ועכשיו מאוחר מידיי.

 

החדר בלאגן, כל היום אתה נרדם, רק אומרת.

אתה כועס, מבקשת שתתאפס.

ושוכחת מה עשית אז בערב.

 

זה מצב כבר לא נורמלי, עכשיו.. 

כך הם שנים ממשיכים.

חובטים במילים ומתבוססים.

ואני מביט, מהצד נואש, כמו רעל.

כך הם שנים ממשיכים.

שבים והולכים, ומתבוססים.

אני מביט מהצד נואש,

כמו רעל זה נספג.. בך, קצת ועוד קצת.


כבר לא יכולה יותר.

ומייד, שוב חוזר הניגון.

די, מספיק, לאגור דברים בארון

המסכן שמבקש רחמים.

 

איני מסוגל יותר,

ומייד, אתה חוזר למשבצת.

עם הרגלים, שפוגעים בגופך הדועך.

ובדרך כמעט שוב מועד שוב.


זה מצב כבר לא נורמלי, עכשיו..

 כך הם שנים ממשיכים.

חובטים במילים ומתבוססים.

ואני מביט, מהצד נואש, כמו רעל.

כך הם שנים ממשיכים.

שבים והולכים, ומתבוססים.

אני מביט מהצד נואש,

כמו רעל זה נספג.. בך, קצת ועוד קצת.



Saturday, March 25, 2023

מה עוד נשאר

 

יש בי תקווה לנצח.

יש בי תקווה שאזכה.

עוד יום חדש משמח.

עוד יום חדש מחכה.


דרך הייתה ואבדה לה

עם השקיעה בקצה.

דרך הייתה ונדמה לה

עם השתיקה שבלב.

 

מה, מה עוד נשאר, מגע חסר היכן שאין אותך.

מה, מה עוד נשאר, רוצה לומר ולא אומר מילה.

 


יש לי דבר לספר לך

לפני שתצאי לבדך.

יש לי דבר מה לומר לך

היכן שעזבת, זה שובר.


שנינו המשכנו קדימה

מאמינים שהזמן ירפא.

שנינו המשכנו קדימה

רק אצלי זה לפעמים עוד חוזר.

 

מה, מה עוד נשאר, מגע חסר היכן שאין אותך.

מה, מה עוד נשאר, רוצה לומר ולא אומר מילה.

 

במקום בו היינו, נפרדנו,

הרכבת כבר עזבה ת'תחנה.

מקווה שאולי את תשובי

עם השמש שעולה.

 

מה, מה עוד נשאר, מגע חסר היכן שאין אותך.

מה, מה עוד נשאר, רוצה לומר ולא אומר מילה.



 

שני עולמות

 

אמיצה ברוחה, איתנה בדעתה.

נענית לאתגר עם כל מה שבא.

קשיים לא חסר והיא נחושה,

מאמינה בכוחה להגשים את חלומה.

 

מימי ילדותה, היא מלקטת חלומות,

נישאת על ידי פתגמים וסיסמאות.

הכל אפשרי, אם רק רוצים, לא מוותרים.

הכל אפשרי, גם כשנופלים מייד קמים.

 

פצעי עברה לעיתים הם חוזרים,

להזכיר מהיכן, נאספו, נשמרים.

הכל אפשרי, היא חוזרת בקול,

מפלסת דרכה בין שני עולמות.

 

כמגדלור בחשיכה, מאירה את הסביבה,

אל אותם אנשים שרואים בה את עצמם.

קשיים לא חסר והיא נחושה.

מכילה בתוכה את המחול שבנפשה.

 

צעדים ראשונים, אל החלום שבפנים.

צאי אל הבמה אל קול תשואות ההמונים.

צאי אל הבמה ותני דרור לגופך,

כי זו האמת שבוערת בתוך ליבך. (X2)

 

פצעי עברה לעיתים הם חוזרים,

להזכיר מהיכן, נאספו, נשמרים.

הכל אפשרי, היא חוזרת בקול,

מפלסת דרכה בין שני עולמות.

ערב חג

  ערב חג ואת לא כאן. השירים שבחוץ מכים בחוזקה. לא מצליח לנשום, מי מחזיק לך את היד. מחפש נחמה בריחוק שנוצר.   מתפשר ורוצה באותה המי...