שדים נחבאים

 

כמעט טובע

עם גל נוסף של מילים,

מביט לאחור, הם שם מסתתרים.

שדים על סירה, מחכים לשקיעה,

צלצול מפר את השקט שנגדע.

כוכב שביט מחייך שם למעלה,

חיוך עייף, עוד רגע נרדם.

אוויר נספג ברוחות הלילה,

שנושבות מכאן, נושבות לאן

ואולי, אולי זה אני שעדיין עוד תקוע,

תסריט שנכתב בראשי.

אולי זה עדיין צל בוער

שרודף בי כבר שנים, כבר שנים.

הרעש מצלצל, בקרוב הוא יישבר,

יעבור למקום אחר, מקום חסר,

על רכסיה וחומותיה של הדממה,

הוא יזעק את דמיה של הבשורה.

שדים נחבאים פושטים על הלילה,

משחקים בתופסת עם חלום נעורים.

השקט חוזר והדרמה נשכחת.

פנסים מאירים, פנסים מאירים.

ואולי, אולי זה אני שעדיין עוד תקוע,

תסריט שנכתב בראשי.

אולי זה עדיין צל בוער

שרודף בי כבר שנים, כבר שנים

.