מביט מעבר לקיר,
אולי בעצמי,
שעות של רביצה
מול הקופסא.
לוחץ על העכבר,
מרפרף בשלט,
אט אט זולג מהספה,
נשאב אל המסך.
קצה של אומץ וביטחון,
לומר את האמת,
לסחוט את השעון,
דברים שלא עשיתי.
הקירות מלאים בסימנים,
תקוע בשגרת חיים,
לא חושב רחוק,
חושש מהאתגר.
קטעי מילים יוצאים לחופשי,
כאב ההחמצה על רגעים שנקטעו,
ועל אלה ששרדו.
קצה של אומץ וביטחון,
לומר את האמת,
לסחוט את השעון,
דברים שלא עשיתי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה