רוכנת מעל השולחן,
רוטנת ומאבדת עניין,
כאבים מטפסים במעלה גבה,
ועדיין דבקה במשימה.
פה ושם מנתקת מגע ידיים,
נאבקת בידיים ובשיניים,
מניחה לרגע אחורה,
את התוהו ובוהו בחייה.
לעיתים מאבדת את שיווי משקלה,
עושה כברת דרך ארוכה
בעבר קיוותה לחבור לצד האחר,
היום מבינה שעליה להתפשר.
יוצאת, מבלה,
מתחברת לאנשים,
פתוחה לשינויים,
רוקדת ונהנית מהחיים.
בין הדממה שבשתיקה
לבין צלילי השכונה,
סיגריה מדליקה,
מסווה את דמותה.
לעיתים מאבדת את שיווי משקלה,
עושה כברת דרך ארוכה
בעבר קיוותה לחבור לצד האחר,
היום מבינה שעליה להתפשר.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה