יום שבת, 20 באוקטובר 2018

על שפת הבריכה


אני שט במים
משוחרר מכל נוקשות,
מנגינה שקטה,
עוטפת במגע קטיפה.

לבושה בשמלה דקה,
מגיעה לשפת הבריכה,
חורכת את הרצפה,
ואת קו המחשבה.

לא יודע מה קורה,
היכן אני נמצא,
אין תחושת זמן,
מנותק מהעולם.

בקול פעמונים,
לוכדת את לילותיי,
בעיני יהלומים,
ממלאת את ימיי.

אני שט במים,
משוחרר מכל נוקשות,
מנגינה שקטה,
עוטפת במגע קטיפה.

לא יודע מה קורה,
היכן אני נמצא,
אין תחושת זמן,
מנותק מהעולם.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

רוח חדשה

דלת מסתובבת מנפצת את העדנה, זו שעצמה את עיניה בימים של שיגרה. רוח חדשה מתפרצת, רוצה להגשים את דברי חלומה, שהמתינו שנים.   נכנסת בס...