זוכר ימים יפים, של חום ואהבה,
זוכר את העיניים שעייפו מדאגה,
היית לי אור ובית, פתאום הלב נשבר,
מאז שאת הלכת, לא נותר לי דבר.
ידך המלטפת אבדה בסערה,
בלי לומר מילה, בלי קול אזהרה.
מחבק מה שנשאר, חוזר אל העבר,
ילד תמים,
עדיין לא מבין.
עדיין לא מבין.
מספר מה שקרה, מספר מה שהיה,
הדרך מתארכת, קולי אינו נשמע.
היית לי אור ובית, פתאום הלב נשבר,
מאז שאת הלכת, לא נותר לי דבר.
ידך המלטפת אבדה בסערה,
בלי לומר מילה, בלי קול אזהרה.
מחבק מה שנשאר, חוזר אל העבר,
ילד תמים, עדיין לא מבין.
עדיין לא מבין.
עכשיו אני לבד, כותב לך עוד מכתב,
האופק מתבהר, מוצא את היש באיין.
הלב צמא אלייך, הלב זועק לאן,
מבקש את זרועותייך, אותך אזכור לעד.
ידך המלטפת אבדה בסערה,
בלי לומר מילה, בלי קול אזהרה.
מחבק מה שנשאר, חוזר אל העבר,
ילד תמים, עדיין לא מבין.
עדיין לא מבין.
זוכר ימים יפים . .
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה