יום
נוסף ביומן אני עונה בקול יבש,
יום
נוסף ביומן שעולה אצלי באש.
אש שמכלה
את הרוח שבנפשי.
רוח
שלעיתים קוראת היא בשמי.
שם בין
מילים (ובין) מעשים,
כשהקלפים
ביד(יים) נגמרים,
והעתיד
אינו (נראה) מאיר פנים,
מלבד
שיגרה שעוטפת מבפנים.
לא
מוצא את המילים לפרוץ את הסכר.
עם סיומה של שנה בבדידות מזהירה.
לו
ידעתי מה קורה אצלך בנפש,
כי
אצלי הדלת נותרה עוד פתוחה.
צלצול
חצות עוד רגע נשמע,
אין
סוף נשיקות וקולות מסיבה,
ואני
כאן בטוח בכל נשמתי,
אין
ראויה ממך להיות כאן איתי.
באש
ובמים, בזריחה ובשקיעה,
תסבי
לי אושר בכל מצב שאיקלע.
אף
שאינך מסכימה ורואה בי הוזה,
יודע
שליבי הפועם אינו מתחזה.
לא
מוצא את המילים לפרוץ את הסכר.
עם סיומה של שנה בבדידות מזהירה.
לו
ידעתי מה קורה אצלך בנפש,
כי
אצלי הדלת נותרה עוד פתוחה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה